"כי תבאו אל-הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה'.
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה.
ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' ...
שנת שבתון יהיה לארץ."
(ויקרא כה',א'-ה')
יום השבת היא היום שבו יהודים יוצאים מסדר הימים הרגיל, משאירים את העבודה בצד, ועושים דברים אחרים, דברים שבכל ימי השבוע אין זמן לעשות אותם.
כי כשהקב"ה ברא את העולם הוא עשה זאת בשישה ימים וביום השביעי נח ממלאכתו. בזה שאנו עושים כך בכל שבוע מחדש , עמלים כל השבוע ובשביעי נחים, אנו נדמים לקב"ה ומעידים על אמונתנו בכך שהקב"ה ברא את העולם.
כמו השבת בשבוע כך "שבת הארץ" אחרי שש שנים של עשייה וריצה, יצירה כלכלית ובנייה חומרית.
אי אפשר להסתפק רק בשבת השבועית. במשך שנה שלמה מתנתק החקלאי מעבודתו, משעבודו לאדמה, ומתעלה בעולם של לימוד תורה ורוח.
שבת ושמיטה דומות זו לזו.