הילכות ספירת העומר

הלכות ספירת העומר וימי הספירה
עפ"י קיצור שולחן ערוך השלם לרבי גאנצפרידסימן ק"כ, סעיפים א'-ד'                   
                                            
א. בליל שני של פסח מתחילין לספור ספירת העומר  וסופרין במעומד.
המצווה היא לספור תכף בתחילת הלילה אחר צאת הכוכבים ובדיעבד, זמנה כל הלילה. בבית הכנסתבלילי שבת ויום טוב סופרין לאחר הקידוש, כדי להקדים את
קדושת היום, ובמוצאי שבת ויום טוב סופרין קודם הבדלה,כדי לאחר יציאת היום. וכשחל יום טוב האחרון במוצאי שבת,שאומרים קדוש והבדלה על כוס אחד - סופרים גם כןקודם, כדי לאחר את ההבדלה.

ב.  מי ששכח כל הלילה ולא ספר, יספור ביום ללא ברכה, ובלילות שאחר כך יספור בברכה. ואם שכח גם כל היום - יספור אחר כך בכל הלילות ללא ברכה. ואם נסתפק לו אם ספר בלילה או לא - אף על פי שלא ספר ביום שלאחריו, מכל מקום יכול לספור בשאר הלילות בברכה.

 ג. השואל מחברו בין השמשות או אחר כך: כמה מונים היום יאמר לו אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו כמה מונים היום - אינו רשאי לברך אחר כל על הספירה.

ד. לכתחילה, קודם שיברך, צריך לידע על מה הוא מברך דהינו שידע כמה ימים הוא בספירה. ובדיעבד אם לא ידע, ופתח ובירך על דעת שיספור כמו שישמע מחברו - גם כן יצא.
וכן אם ברך על דעת לספור ארבעה ימים ולאחר שבירך נזכר שצריך לספור חמישה - סופר חמישה, ואינו צריך לברך שנית.
וכן אם טעה בספירה, כגון שהיה צריך לומר שישה ימים, ואמר חמישה ימים - אם נזכר מיד, סופר כראוי ואינו צריך לברך שנית, אבל אם הפסיק קצת, צריך לברך שנית.
 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
Dedicated by Rabbi Dr. Joseph and Blanche Katz Renov in honor of the Children of AMIT