מלחמת ששת הימים
בשנת 1967 יצאה ישראל למלחמה נגד  מצרים, ירדן וסוריה. 

הרקע למלחמה
ראשית התהליך שהביא למלחמת ששת הימים היה בכינוסה של ועידת הפסגה הערבית הראשונה בינואר 1964, בשל ההחלטות שהביאו להסלמה ביחסי ישראל – ערב:
1 .הטיית מקורות הירדן הנמצאים בסוריה, כדי לסכל את מפעל המוביל הארצי של ישראל, שהוקמה בגלל סירוב הסורים לתת לישראל את חלקה במי הירדן.
2 .הקמת מפקדה ערבית משותפת לפיקוח על התעצמות צבאות ערב ותפעילם להגנתם.
3 .הקמת ארגון השחרור הפלשתינאי (אש"ף) שהחלו בתמיכת סוריה בפעולות טרור נגד ישראל וזו הגיבה בפעולות תגמול.

פרוץ המלחמה
המלחמה בין ישראל לבין מצרים, סוריה וירדן נפתחה בבוקר של ה – 5 ביוני 1967 בשורה של מהלומות אויר ישראליות, ותוך שלוש שעות חוסל הכוח האווירי הערבי.
במקביל פתחו כוחות היבשה הישראלים בהיסערות על כוחות מצריים בסיני, מאחר ומצרים נחשבה האוייב העיקרי של ישראל. הכוחות בחזית הסורית והירדנית עסקו במגננה.


המלחמה בגזרת ירושלים  

המלחמה בגזרת ירושלים התחילה בבוקר ה-5 ביוני 1967, בזמן שהירדנים פתחו באש לאורך קו שביתת הנשק, ועד שעות אחר הצהריים תפסו הירדניים את ארמון הנציב.

פקוד המרכז, בפקודו של האלוף עוזי נרקיס, העלה את חטיבת "הראל" לאזור ירושלים, וכוחותיה פרצו אל מ ו צבי הרדאר ועבדול עזיז וכבשו את נבי סמואל.

בבוקר ה-6 ביוני הגיעו לכביש ירושלים-רמאלה ושם הסתערו על תל-אל פול וגבעת המבתר.

חטיבת הצנחנים העלתה לירושלים במטרה לפתוח את הדרך להר הצופים ומשם למוזיאון רוקפלר, כדי שיוכלו לפרוץ לעיר העתיקה בהתראה קצרה.

הדרך להר הצופים נפתחה, וצפון מזרחה של ירושלים שוחרר.

ב-7 ביוני הגיעה פקודת המטה הכללי לשחרורה של העיר העתקיה. פקוד המרכז הפעיל את חטיבת הצנחנים, שכבשה את הר הצופים ואת הר הזיתים, פרצה לעיר העתיקה דרך שער האריות והניפה את דגל ישראל על הכותל המערבי.
בתום ששה ימים הצליח צה"ל להביס את שלוש הארצות.
בדרך כבש צה"ל את יהודה ושומרון, את הגולן, את חבל עזה, ואת חצי-האי סיני.  ​

​​
​​
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
Dedicated by Rabbi Dr. Joseph and Blanche Katz Renov in honor of the Children of AMIT