תורת ישראל היא תורת המעשה, היא תורת רמ"ח איברים ושס"ה גידים. אדם מישראל חייב לקבל על עצמו בוקר וערב, עול מלכות שמיים. חיזוק הנפש והשבחת המידות , נעשים אך ורק, על ידי מעשים ולא על ידי כוונות ורצונות טובים.
בדורנו, ישנם רבים המפרידים בין אמונה לקיום מצוות , ורואים עצמם בלתי מחויבים לשמירת ההלכה - בחזקת "דתי בלב". תפקידו של בית החינוך לחנך את התלמידים למחויבות דתית מתוך הכרה, כבוד וחיבה לקיום מצוות על בסיס אמונה ויראת שמיים וללא כפייה.
"מה שאין אלוהים מושג כי אם מתוך הדת, זה הפיל את העולם בעומק שפלות. האלוהים צריך שיהיה נודע מכל החיים, מכל ההוויה, וממילא יהיה ידוע בכל החיים ובכל ההוויה. הדת היא אמצעי עוזר להכשיר את המעשים, המידות הרגשות, סדרי החברה החיצוניים והפנימיים, באופן מתאים המכשיר את החיים ואת ההוויה לדעת אלוהים." (הראי"ה, פנקס הדפים א' 20)